ב- 23.5.2011 יתקיים כנס להפקת אירועים באולם השמחות החדש ביישוב אלון שבות. אראל תהיה שם, ובענק!

הנה הפליירים:

אני מעלה את זה לכאן לגיבוי נוסף.

הדרך לחלום 3 - פוסט שלישי בהמשכים לגבי התווית דרכה של אראל לטווח הקרוב והרחוק.

לברוא את אראל- מחלום למציאות. 

אחרי זמן ארוך מלא וגדוש עומסים, מתחים, התכתשויות, שינויים דרמטיים ועוד, אני מרגיש שהגיע הזמן למסמך הסוגר של הפרויקטים.

רק לצורך תזכורת, המסמך הראשון נכתב על רקע משבר רציני של איבוד כיוון, ועל רקע עזיבתו הדרמטית משהו של אחד ממייסדי אראל את הקבוצה, שגרמה לכך שלי אישית, לקח זמן רב לאסוף את השברים.

עכשיו, שורה עלי הרוח, ואני ניגש להתחיל לכתוב בזהירות את החלק הקשה ביותר בין השלושה.

המסמך הזה יעסוק ב"מה הלאה". על הפרויקטים שהם, מכל מני סיבות, יותר בגדר חלומות עמומים מאשר מעשים שיקרו כאן ועכשיו. אפשר לקרוא לו בקיצור מסמך החלומות.

תאמרו, כמובן, שבמידה רבה זה לא פרקטי, לא תורם שום דבר למצב. במידה מסוימת אפילו שואב אנרגיות ומושך תשומת לב מיותרת בנקודת זמן שבה צריך להיאזר בכל שביב של מיקוד שניתן לגייס כדי להתמודד עם מה שבא.

לטענות האלו אני אומר: זו אראל. זה בדיוק מה שהיא צריכה להיות, ובדיוק הסיבה שלשמה אנו עובדים כל כך קשה על בניית מסגרות כמו עמותה, שמזמינות כמות אדירה של בירוקרטיה מכבידה ומעייפת שאין בינה לבין יצירה דבר וחצי דבר.

אראל היא מפעל לחלומות, וכל מי שעובד בה ולמענה צריך לזכור ולהזכיר לעצמו את העובדה הזאת בכל יום.

כתבתי במסמך "הדרך לחלום 2" שעסק בפרויקטים למבוגרים שאראל עסקה בהם, שיתכן ואין צורך ברעיונות נוספים ליישום, כיוון שגם עכשיו יש הרבה. אני מדייק כאן משמעות רחבה יותר לגבי המסמך הזה: אנחנו לא רק צריכים חלום. אני צריכים חלום ענק. אדיר. חוצה גבולות. אנחנו צריכים לחשוב הכי רחוק והכי גדול, כי גם אראל היא כזאת. היא גדולה בהרבה יותר מאדם אחד או שניים. 

וכעת, בלי הקדמות נוספות:

את החלומות באראל בחרתי לחלק לכמה קטגוריות מרכזיות למען הסדר, כאשר חלקן עוסק במקום, חלקן בתשתיות וחלקן בפרויקטים קבוצתיים ואישיים.

חלק ראשון:

אתחיל בפרויקטים הקבוצתיים הקשורים במקום:

הנושא נחרש באראל מכל הכיוונים לגבי מרכז אראל- משהו בסדר גודל של יישוב קטן שבו יהיה כל מה שאראל.

אנחנו מדברים רבות שהמקום שייבנה צריך לשקף את המורכבות הבינתחומית של אראל: מרכז יוצר ומרכז לחינוך ליצירה, מוסדות ללימודים מקצועיים עם מוסדות טיפוליים, יחסי חוץ דיאלקטיים עם הגלובליזציה יחד עם פיתוח חיי תורה ויצירה פנימה.

ראשית מרכז המדיה, הקולנוע והטלוויזיה. למה ראשית? כי זה, בגדול, הדבר החשוב, הגדול, והמשפיע ביותר שאראל יכולה לעסוק בו (בלי לפגוע בתחומים האחרים, שכבודם במקומם מונח) 

מדובר באזור שלם שבו האנגרים שלמים בהם מאוכלס ציוד לכל צורך צילום, אביזרים מיוחדים, תפאורות שלמות לסרטים, תוכניות אירוח ועוד. צמוד אל המקום נמצאים למעשה המשרדים שבהם נעשים כל תהליכי הפוסט פרודקשיין, מחשבים, עריכה, אנימציה, הקרנות לעובדים, צ'קים ועוד. המקום כולו גם מתפקד כבית ספר ללימודי קולנוע וטלוויזיה מוביל מסוגו בארץ ובעולם, כאשר התלמידים מתנסים במהלך לימודיהם בדבר האמיתי ומצטרפים לעשייה מיד עם סיום לימודיהם.

שנית- התיאטרון, בית הספר למשחק, למוזיקה, ריקוד ומקצועות הבמה. דמיינו מרכז תיאטרון שבמרכזו אולם ענקי ומאובזר, במה גדולה ומקצועית, מקום לתזמורת, בנייה חכמה שמאפשר צפיה מיטבית לקהל וחשיפה מיטבית של השחקנים. עכשיו הצמידו למקום הזה אולמות נוספים לתיאטרון, לפגישות וכנסים, חדרי חזרות למשחק ולמוזיקה, חדרי הקלטות מקצועיים, כיתות לימוד, אזורי אירוח, יחד עם כל מה שכוללים מרכזי כנסים ותרבות גדולים ותקבלו את התמונה... בית הספר הזה יוביל סטנדרטיים בתעשיה ויהפוך מרכז תרבות ירושלמי ויהודי המתקדם מסוגו. בזכות הקרבה למתחם המדיה, הקולנוע והטלוויזיה, אנשי תרבות יקבלו חשיפה גדולה לעבודתם, תוך שהם מספקים למעשה את הכישרונות הדרושים עבור יוצרים בתחומי המדיה המצולמת.

חוט מקשר בין השניים יהיה מה שנקרא כרגע הסדנא. מרכז אומנות ליוצרים שעובדים עם הידיים. המקום יכשיר עובדי במה מקצועיים, תפאורנים ואנשי אפקטים, יחד עם היותו מקום בניית והפעלת בובות טלוויזיה ושאר דברים מדהימים. כמו כן, המקום ישמש כמוזיאון על כל הנלווה לכך, ויהווה הספק המרכזי האיכותי לכל מה שגורם למקצועות הבמה והקולנוע להיראות טוב.

לשני אלו יתלוו עוד שני מוסדות, שמבדילים באופן מהותי את אראל ממקומות אחרים:

כל מי שחפץ בלימוד תורה, יוכל ואף יקבל עידוד לעשות זאת בשעות מוגדרות במהלך עבודתו בבית המדרש של אראל. אנחנו מאמינים שהתורה היא מקור העצמה שלנו ולכן אנחנו צריכים להקפיד שמקומה ישאר מרכזי ואינטגרלי גם בחיינו כיוצרים. המקום גם ירכז שיעורים, כנסים בנושאים רוחניים על סדר היום הציבורי, הרצאות ביהדות ועוד. (נא לא לבלבל עם ישיבת אראל לצעירים- שהיא למעשה כל מה שנזכר עד כה, רק לנוער, ובמסגרת ישיבה תיכונית)

מוסד שני הוא מרכז הטיפול של אראל, שיהווה למעשה קמפוס ידידותי למטופל ובו, מעבר למה שכולל (או צריך לכלול) מוסד כזה, יוכלו המטופלים להתנסות בתרפיה ביצירה במרכז אראל הסמוך. אנחנו שואפים שהמקום יתקיים מתוך אמונה שגם זה הוא צורך, בייחוד ליוצרים ובייחוד בדור המורכב הזה, ואנחנו מאמינים שהשילוב ייצור חברה בריאה ומתוקנת יותר.

זה, על רגל אחת, פעם אחת ולתמיד, החזון שלי למרכז אראל.

-------------------------------------------------------------------------------------

חלק שני

כעת אתייחס לפרויקטים ממוקדים נוספים שנמצאים בקנה בטווח המעט קרוב יותר.

גם כאן יש מספר רב של קטגוריות שונות, הפעם אלו קטגוריות המתייחסות לתחומים שונים שאנחנו כבר עוסקים בהם בתוך אראל.

ראשית התיאטרון שלגביו אכתוב את דעתי, אך מתוקף העובדה שאגף זה לא בתחום אחריותי הישיר אניח כאן מקום למנהלי התיאטרון לפרוש את חזונם ובעיקר חלומותיהם בנושא ואקצר בדברי.

כחלק מהרצון שהגוף הזה יגדל, אני רוצה לראות אותו בעתיד הלא רחוק מאחד כוחות עם אנשים נוספים מהתחום, כשכל צירוף מאפשר למעשה לאגף שלם בתוכו לצמוח באופן עצמאי (כמו מיני- אראל כזאת) ובכך להרחיב את התיאטרון למשהו רציני יותר וגדול יותר.

דבר נוסף שאני רוצה לראות מתפתח הוא תחום לימודי התיאטרון. כחלק מהרצון להפוך טובים יותר, מקצועיים יותר ובסופו של דבר גם רווחיים יותר, ליזום קורסים הקשורים במשחק ובמקצועות הבמה, שימשכו אליהם גם שחקנים מתחילים ומתקדמים מבחוץ, ויעלו את הרמה של השחקנים עצמם בצורה משמעותית. קבוצות תיאטרון מקצועיות בארץ ובעולם דואגות לעבור הכשרות וקורסים נוספים שוב ושוב גם לאחר שהשחקנים והדינאמיקה מקצועיים מאוד- ולו רק כדי להישאר מדוייקים ולהתחדש. אני שואף ומקווה שגם התיאטרון יגדל לשם ויהפוך לתיאטרון מקצועי ומשמעותי, כמו גם אטרקטיבי ורווחי עבור אנשים מבחוץ ללמוד בו.

יוזמות נוספות נוגעות למעשה בכל התחומים של אראל, שרובם הם גם תחומים שלי באופן אישי.

בתחום הקולנוע והטלוויזיה, הדגש הוא ליצור באיכות גבוהה כמובן, אבל להפעיל שיקולים של חשיבה מסחרית, ולאמץ חשיבה של הפקה המתאימה לגופי טלוויזיה וקולנוע גדולים.

דגש- הדברים כאן נכתבים בנוסף על כל מה שנאמר במסמך הראשון והשני של "הדרך לחלום".

אני חולם על תוכנית ילדים אחת לפחות בסגנון של תוכנית אירוח לילדים (ותמיד יש מעט מדי כאלו לטעמי, וביצירה לטלוויזיה לציבור הדתי לאומי באינטרנט אין בכלל, והיחידים שעוסקים בכך באופן רציני לא מארחים ילדים כמעט אף פעם.

הפקת תכנים לטלוויזיה שכמעט ולא מופקים בכלל בארץ, דוגמת סדרות אקשן, קומדיות וקומדיות מצבים, תוכניות אירוח למבוגרים, שעשועונים שונים ועוד.

חלום רחוק יותר, אולי הרבה יותר, הוא להפיק סרטי קולנוע באורך מלא ובתקציב לסיפורים שאני ואחרים יצרנו, מה שמביא אותי לתחום הבא שאני רוצה לפתח:

קומיקס, בעיני מעבר להיותו מדיה מדהימה ונדירה, הוא גם הדרך להתוויית מסלול לקראת הפקות קולנועיות... אני מעוניין בעתיד לפתח את החלום הזה ולהפוך מספר גדול של פרויקטים קיימים אישיים שלי (או פרויקטים בתהליך) לקומיקס מסחיר ומצליח.

מי שמכיר קצת עבודות שלי בתחום, אפשר לציין שם את סיפורו של אביר, את כנפי מלחמה וחופש ואת המגינים כקונספטים מבטיחים, שבוודאי יגיע זמן שאשקיע בהם הרבה יותר כמו שמגיע להם, כמו גם קוסנפטים מוכרים פחות כמו רובו-סמיילי הוותיק שלי לילדים ועוד יצירות שאני די משוכנע בפוטנציאל המסחרי שלהן... פשוט צריך לשבת ולעבוד. הרבה.

תחום נוסף הוא מוזיקה. מעבר לדיבור על דיסקים, על הופעות, ועל יכולת להתפרנס מכך, אני רוצה להגיע למצב שיש לי (ולאראל) אולפני הקלטות רציניים (עיין חלק ראשון של המסמך) ובהם ניתן יהיה גם להפיק ולהקליט מוזיקה לקולנוע ועוד שפע אדיר של יצירות (אותם אגב, אני רואה מוקמים באזור ההפקות של אראל.) 

אז כן, אני רוצה להפוך את המוזיקה שלי לרווחית, ואולי לעזור ולספק במה לעוד כמה אומנים בתחום על הדרך... אראל, לא? :)

תחום אחרון הוא תחום הספרים. אני, כאדם שנהנה לכתוב ולקרוא, מאוד רוצה שאראל תקים (או תתאחד) עם גוף שמסוגל להפיק ספרים ולעודד תרבות יהודית מקורית בתחום זה, או לפחות תסייע לדחוף אומנים צעירים בתחילת דרכם בתחום זה.

ושורה תחתונה, אני רוצה לראות את היום שבו לאראל יש הכוח להפיק את העלילות הללו ולתרגם אותן לשפת הקולנוע, שהיא ללא ספק החזקה מבין כל המדיות האחרות- ועל הצלחתה הן יכולות לרכב באמת.

-------------------------------------------------------------------------------------

בזה מסתיימת כתיבת המאמר השלישי של 'הדרך לחלום'. לכעת הוא נפתח לדיון בין שאר חברי אראל הרשומים בבלוג של 'אראל פיתוח'. אני מקווה שהמסמך הזה הצית גם בכם משהו נוסף, ורצון נוסף להתקדם הלאה ולתת שם לחלומות שלכם בתוך אראל. אשמח לשמוע אתכם.

עכשיו- התווינו את הדרך. צריך להתחיל לצעוד, ולבוא את אראל, מחלום למציאות.

אראל ברשת

לאחרונה שמתי לב שאיש לא מעדכן אפילו לא דבר אחד על הרשת ממה שקורה באראל- ועבורנו זו תקלה חמורה.

בעבר הלא רחוק, מי שהחזיק את העולם המקוון הזה היינו בעיקר אני ואברהם יצחק מאיר.

כעת, נותרתי רק אני והדבר למעלה מכוחותי כל עוד אני לבד.

ריכזתי בפוסט הזה את כל המקומות בהם ניתן למצוא אותנו ברשת.

הרעיון המקורי הוא שכל אחד, בעיתו ובזמנו, יקדיש מעט זמן כדי לפתח את הנ"ל, בין עם בעדכונים שונים, ובין עם במידע מעשיר בעל שאר רוח כלשהו.

לכולנו יש גישה מלאה, כמנהלים, לכל אחד מהאתרים הללו.

אם למישהו יש בעיית גישה כלשהי אל הבלוגים, הוא מוזמן לפנות אלי ואסדר זאת.

האתרים של אראל ברשת:

ראשון הוא כמובן הבלוג של אראל

 

 אותו פתחנו אני ואביץ לפני כשנתיים בערך ומאז עבר אינספור תהפוכות. מהווה הפלטפורמה הוותיקה ביותר לתיעוד קיומה של אראל עד כה. זו הפלטפורמה אולי הפתוחה מכולם והיא מזמינה כל חבר באראל לכתוב בה ולעדכן אותה כאוות נפשו בפוסט איכותי בכל נושא שבעולם. רק לשבת, לכתוב ולפרסם. (ונא לשמור על הסדר הטוב למען הצופים והעתיד.)

בנוסף, ניתן לשתף פוסטים בקלות רבה גם ברשתות החברתיות השונות וליצור בכך באז חיובי.

שני הוא המוכר פחות: בלוג הפיתוח של אראל

 שבו אנו נמצאים כרגע

. נפתח במקור על ידי אביץ במהלך העבודה על פרויקט ארץ בנימין הי"ד כשהמטרה הרשמית היא בלוג למטרות מעקב והתקדמות אחר הליכי העבודה על הפרוייקטים (המטרה הלא רשמית, לברוח מהבאלגן שהתחיל לשרור בבלוג המקורי)

הבלוג פתוח לגישה אך ורק לחברי אראל, ולאחר שהחייתי אותו לא מזמן, הוא גם מהווה ארכיון משמעותי לכמה מן הפוסטים והמיילים היותר חשובים שהוחלפו בינינו עם הזמן. הוא כולל בתוכו בין השאר את שני הניתוחים שהספקתי עד כה על פרוייקטים של אראל מאז הקמתה, סיסמאות ומידע חשוב אודות אתרי האינטרנט השונים שלנו ואת מסמך האמנה והגדרת המטרות המקורי של אראל (שאם עמיחי היה מסתכל בו, הוא לא היה צריך לשבור את הראש על ניסוח לגיוס חברים וחברי עמותה לאראל.)

רשאים כמובן לכתוב בבלוג הזה כל מידע רלוונטי שעולה על דעתכם, אך אנא, בניגוד לבלוג הראשי,  נהגו כאן בדיוק וצמצום וכתבו כאן רק פוסטים עקרוניים ורלוונטיים, מנוסחים היטב, שראוי שיזכרו ובעלי השפעה לטווח הרחוק על אראל.

שלישי הוא הדף של אראל בפייסבוק

 

. אין תירוצים כאן... לעדכן אותו זה קל, מהיר, פשוט ויעיל בטירוף מבחינה שיווקית (ודיר באלק מי שעדיין לא הציע לכל החברים שלו להצטרף). כולנו מוגדרים מנהלים בדף הזה כך שאפשר לשלוט בו בכל רמה שהיא. אפשר לעדכן מידית בכל דבר וחשוב לעשות את זה, אז בבקשה, כל אחד קצת.

רביעי הוא הדף של אראל ביוטיוב

 

. כיום למעשה זה דף שבו משתמש בעיקר אברהם יצחק כדי להעלות סרטונים שונים שערך בשם אראל, אך למעשה הדף הזה מהווה ייצוג הווידאו הרשמי שלנו. דבר מעניין נוסף - כידוע יוטיוב היא רשת חברתית המשיקה לפייסבוק וטוויטר בתחומים רבים. באמצעות פעולה פשוטה של like ביוטיוב, ניתן ליצור פרסום מהיר גם בפייסבוק (למי מאיתנו שאולי לא יודע)

מעבר לכך ישנו אתר תאטרון סצינה

 

 המהווה, כפי שכולנו יודעים, שלוחה חשובה ומרכזית של אראל. כרגע האתר עוד צריך לעבור כל כך הרבה שיפוצים שכואב לי הראש אפילו להיזכר בהם, אבל זו למעשה במה נוספת להתבטאות, בעיקר בפן הפרסומי- בעיקר לתאטרון, אך גם לאראל כאשר היא מתארחת בו.

לאחרונה, אנחנו מופיעים גם באתר ילדודס של ערוץ שבע בדף של צוות תעלומה

 

. תגובות ברוח טובה ובמינון נכון של היוצרים סביב הפרקים (שעוד יבואו) יוסיפו עניין רב ורק יתרמו להצלחת הקונספט עוד ועוד.

כמו כן, ישנם על הרשת האתרים והדפים הפרטיים שלי כאן

 

, כאן

 

, כאן

 

, כאן

 

, כאן

 

 וכאן

 

. זה לא אראל באופן ישיר, אבל זה בוודאי משהו שיעזור לי ובאופן עקיף, מסייע גם לאראל.

בהצלחה!

אלעד.

הדרך לחלום 2- פוסט שני בהמשכים לגבי התווית דרכה של אראל לטווח הקרוב והרחוק

שלום לכולם שוב.

נכון שטרם התפתח הדיון שרציתי על הפוסט הקודם, בעיקר בעקבות מחסור מובן בזמן, אבל אני רואה שיש עניין לנושאים הללו ושהם מעלים משהו חשוב, אז אני ממשיך.

בלי קשר למייל הזה, אני מבקש שכולכם תגיבו ראשית כל ברצינות למייל הקודם.

------------------------------------------------------------

במסמך הזה אני הולך לסקר בקצרה את כל הפרויקטים שאני זוכר שבהם אראל כיוונה לעבר קהל יעד מבוגר.

אני חושב שברוב המקרים שאביא, תראו שהרעיונות החלו להבשיל באופן משותף, למרות שהיוזם וההוגה של רובם (למען הקרדיט) היה אושרי.

הפרויקט הראשון שעסקנו בו (ובבלוג יש אפילו ווידאו שמתעד את הפגישה הזאת בבית שלי, כשאראל עוד הייתה במשהו שאפשר להחשיב דייט ראשון או שני) היה פיתוח רעיון מגניב בטירוף שענה לשם 'דווי ואומץ' (שם שאני נתתי, אגב).

אני ואושרי גלגלנו בינינו את הרעיון של סדרת פנטזיה- מדע בדיוני יהודית, ומשיחה אחת לשניה, התחלנו לגבש את הרעיון הזה...

מה לא היה שם? מימד מקביל ואפל שבו נכלאו גיבורי ישראל מאז תקופת סנחריב, שורדים במחתרת ומחכים לחזור למימד שלהם אל בית המקדש שעודנו קיים, בחור מופנם אם כשרון מופלא שמגלה יכולת לפתוח מעבר בין עולמות, קרבות, מפלצות, קסמים, נבלים אפלים ומה לא...

הסינופסיס עודנו יושב על הזכרון של המחשב שלי...

כפי שאתם כבר רגילים לשמוע, הפרויקט המגניב הזה נמוג גם הוא אל חלל האוויר. אני חושב שזה בעיקר מפני שאף אחד משותפי לא האמין באמת שיש ביכולתו להרים הפקה כזאת (או שיש ביכולתו, אבל זה ידרוש כל כך הרבה עבודה כדי לכסות על היעדר הכסף, שהוא מוותר)

אחר כך היו עוד המון, ואני לא בטוח שאני זוכר את הסדר שלהם...

היה לנו 'דין תורה', עוד רעיון מבריק של אושרי להרים תוכנית בעלת תכנים חינוכיים שתציג באור חיובי לעיני העם היושב בציון את תרומתם הגדולה של בתי הדין הרבניים, ואת עצם היכולת לפנות אליהם גם בסכסוכים קרובים שכל אדם מן המניין נתקל בהם לא פעם, בידיעה שבית הדין ימצא את הפסק הטוב ביותר על פי התורה וההלכה. עוד רצינו להדגיש שם שבניגוד לבית משפט רגיל, מגמתו של בית הדין הרבני הוא לקרב בין בעלי הדין השונים עד כמה שאפשר אחרי התרת הספיקות בינהם- שזה לכל הדעות הבדל ערכי עצום.

כאן כבר חשבתי שממש היינו על סף הפריצה... דן עמיאל השתמש בקשרים שלו ונפגשנו עם ראש בתי הדין הרבניים בארץ, איש מרשים שלשמחתנו התלהב מאוד מהרעיון והיה מוכן לגבות אותו. אפילו היו דיבורים לשתף פעולה בעניין עם ערוץ הידברות.

גם זה פשוט נעלם, ואין לי מושג למה.

לאושרי היה פעם רעיון מבריק לתוכנית ריאלטי-שואו שגם עליו חשבנו במשך תקופה (וכנראה עלה לאושרי במהלך שידורי 'האח הגדול' הזכור לרע). אני לא זוכר את השם שאושרי נתן לה, אבל בבסיסה היה הרעיון לאסוף חבורת ביינישי"ם לחדר אחד ולהציב להם משימות של לימוד תורה כלשהו, שיתופי פעולה, תחרויות ועוד, כשהפרס הוא תמיכה כספית מאיזה גביר (ואולי גם שידוך עם הבת שלו או משהו כזה)

הפרויקט לא התגבש מספיק, אבל אני זוכר שאחד הרעיונות של אושרי היה "לקראת סוף הסדרה, יגלו שהכל היה משחק אחד ארוך, שמטרתו לבוז לריאלטי ולרדידות שבה."

נדמה לי שמדובר בפרויקט שנשאר על הנייר, אבל ראיתי צורך להזכיר אותו.

איכשהו, כתוצאה מכל העיסוק הזה בבני ישיבות, התחיל הלל מאיר, אח של אביץ ובאותה תקופה רכש חזק באראל, במימוש רעיון לסדרה חצי דוקומנטרית העונה לשם 'שבו"ש'. הסדרה הייתה אמורה לעקוב אחרי שמיניסט בחיפושיו אחר ישיבה ללמוד בה שנה הבאה, מסקרת בכל ישיבה היבטים אחרים ומאפשרת הצצה לעולם הזה.

הפרויקט לא נגע לי ואין לי מושג איך הוא הסתיים, רק שהוא הסתיים.

אני חושב שזה ממצה את התקופה המוקדמת של המחשבה על תוכניות למבוגרים (ובערך השנה הראשונה של אראל). אחר כך הייתה תקופה גדולה שלא עסקנו בכלל בנושא, עד שמשה חסדאי, חבר קרוב של אביץ ואיש שזכה וזוכה להערכה רבה מצד כולנו, נכנס לתמונה עם רעיון חדש:

הפרויקט נקרא בתחילתו 'זמבורה'. היו רעיונות לשמות נוספים אך אף אחד מהם לא נקלט כמו השם הזה ולכן אני משאיר אותו.

הרעיון היה תוכנית אקטואליה בועטת ונושכת, כאשר הפאנל מתקיים ברובו מצד אושרי התוקף (לאף אחד לא קשה לדמיין את אושרי מתעקש על משהו) לבין משה חסדאי, עם תפיסת עולם מיוחדת שלא נשארת חייבת לרגע. עקב היותו דמות חינוכית מוכרת יחסית, משה היה צריך להתחבא מתחת לגלימה ארוכה שלבש, ולעבור עיוות קול בהקלטה של התוכנית- וכך הוא זכה לכינוי 'האלף האפל' (שגם נשקל למשך תקופה כשם לתוכנית). התוכנית הייתה אמורה להצטלם בערך פעם בין שבועיים לחודש, ובפועל הצטלמה פעמיים, כאשר בכל אחת מהן- נבחן הקונספט והרכב המצטלמים והתכנים שונה מעט (אני ואביץ, קומי או רציני יותר ועוד).

אני חושב שאביץ אפילו הספיק לערוך חלק מאחת התוכניות ואז העסק פשוט קרס לתוך עצמו ונעלם, כמו כל דבר אחר שעשינו.

זו תוכנית שחשבתי שיכולה להצליח מאוד בתור פודקאסט מצולם, או אפילו כתוכנית רדיו מאוחרת לשעות הלילה במקום כמו 'גלי ישראל' למשל. אני חושב שאני מצר במיוחד על הנפילה של הפרויקט הזה. 

אחר כך החל להתגלגל עוד פרויקט שאפתני משהו שעירב לראשונה את התאטרון באופן כמעט מלא. 

מדובר בגרסה המוקדמת של פרויקט 'זוויות'. בראשית הפרויקט, הרעיון היה ליצור משהו בסגנון 'קצרים' המפורסם, ובעצם ליצר מעין מופע קומי כזה המורכב מעשרות קטעים קצרים ומזכיר מעט הפקה שאושרי התלהב ממנה ושאביתר בורובסקי מיודעינו (המכונה 'נאפו') כיכב בה בעבר וענתה לשם 'חגים וצוחקים'. ההפקה לבשה עור וגידים ורבים מעמיתינו השחקנים גילו עניין רב ביצירת תוכן כזה, כולל דן עמיאל שהראה מוכנות לצלם ולערוך את הקטעים. כולם האמינו והבינו שתוכן כזה יוכל לזכות בקלות לבאז ענקי, תוך שהוא מקדם משמעותית את כל מי שמשתתף, וגם עושה טוב על הלב לכל מי שצופה.

מכל מני סיבות שעדיין צריך להבהיר, הפרוייקט החל לשנות צורה במהירות. המימד הטלוויזיוני החל להיעלם לטובת בניית קבוצת אימפרו-פלייבק, ולאט לאט אנשים החלו להיעלם ולאבד עניין. לאחר מספר פגישות, פרויקט זוויות הפך לסדנת דרמה-תרפיה (לפחות ברמה הרעיונית, כיוון שבפועל זה לא קרה) עוד אנשים נעלמו, וכעת נראה שגם הפרויקט הזה בשלבי התפוגגות מתקדמים.

הרעיון כמובן היה חיובי- לאפשר לקבוצת שחקנים וחברים קרובים להתגבש ולהיות מסוגלים להפיק הכל מתוך הגיבוש ביניהם. בפועל, שני התאטרונים היותר חזקים כרגע בבראנז'ה הקטנה שלנו, דהיינו 'אספקלריא' ו'נקודה טובה' גנבו את הקופה (למראית העין כרגע) בכך שהקימו קבוצות פלייבק ואימפרוביזציה ממוקדות מטרה עבור כל השחקנים שרק חיפשו את הפלטפורמה להתחיל דרכה. 

מהיעדר זמן (ואני חושב שגם מהיעדר מטרה ברורה דיה) גם בסיבוב הזה הפסדנו.

עד כאן הסיקור. אני מקווה שלא שכחתי כלום.

------------------------------------------------------------------

לדוד ספציפית אני אומר, יש לי הרגשה שגם תוכנית הרדיו שהבעת בה עניין וגם הסרטים שרצית להפיק מופיעים כאן בצורה זו או אחרת, וגם אם לא בדיוק, אני בהחלט חושב שהם יכולים להיכנס, כי נגענו וניסינו הרבה מכל זה.

------------------------------------------------------------------

כעת אני מגיע לשלב המסקנות והרצונות, ומצפה כאמור לשמוע מכם מה אתם אומרים בכל הנ"ל (מחשבה על מהלכים שגויים, מה יכול היה להצליח, מה כדאי להחיות בשלב זה ומה לא, מה שווה מחשבה נוספת וכו')

אני אישית רציתי תמיד לראות את דווי ואומץ מופק, אפילו ברמת פיילוט אקספרמנטלי. בניגוד למה שאושרי טוען, עברתי על התסריט שלנו ואני לא חושב שחבורת משוגעים לדבר כמונו לא מסוגלת להרים קטע כזה. בכנות, זה בר הפקה. זה לא יראה כמו פרק במליוני דולרים של 'נמלטים', 'גיבורים' או 'אבודים' אבל עם קצת טריקים של עריכה וקצת מאמץ הפקתי משותף- אפשר ליצור מזה משהו מדהים.

עד עכשיו לא ברור לי למה 'דין תורה' התפוגג... זה פרויקט אדיר שאני משוכנע שעוד המון אנשים היו רוצים לראות אותו עולה ומשודר!

תוכנית הריאליטי אף פעם לא הדליקה אותי, אבל הרעיון של הלל מסתובב בין ישיבות היה מאוד מוצלח וזה בהחלט משהו שהייתי מוכן להשקיע בו הלאה.

מה שהיה לנו בזמבורה היה פשוט מופלא. אני עד עכשיו לא מבין איך הפסקנו. זה היה אדיר, ולא מורכב במיוחד להפקה. אני רוצה לראות את זמבורה (או איך שלא יקראו לזה) חוזרת.

זוויות... אוי זווית... למה לא נשארנו מראש בטלוויזיה? למה זה היה חייב לעבור בחזרה לתאטרון? הטלוויזיה היה הקטע המגניב שבגללו כולם הגיעו והתגייסו. זה בדיוק היה הייחוד שלנו ביחס לכל האחרים, ויתכן מאוד שזה היה מגבש את כולם הרבה יותר מכל סדנה אחרת. אני אישית רוצה לראות את פרויקט זוויות קם כדי להחיות את מטרתו המקורית והמבריקה, שאף אחד עדיין לא חשב עליה בבראנז'ה חוץ מאיתנו. 

-------------------------------------------------------------------

ושוב, מה אתם חושבים? איך מתקדמים מכאן? לאור שפע כזה של רעיונות גם בדיוויזית המבוגרים, אני לא רואה צורך להמציא משהו מאין... יש כאן היצע אדיר כל כך שלא נראה לי שצריך להמשיך לחפש... רק לבחור משהו ולהשקיע בו. 

כל מה שנאמר כאן הוא כמובן, דעתי האישית ודעתי האישית בלבד.

אני מאוד רוצה לשמוע איך אתם רואים את זה, מה הייתם רוצים שיקבל צורה, איך אתם מנתחים את ההיסטוריה של הפרויקטים השונים ומה המסקנות שלכם, והחשוב מכל- מה הלאה.

יום טוב ומוצלח לכולם, ודיון פורה. 

[הועתק ככתבו וכלשונו מהדיון במייל]

הדרך לחלום 1- פוסט ראשון בהמשכים לגבי התווית דרכה של אראל לטווח הקרוב והרחוק

אני מניח שזה דורש הסבר.

היום אחרי ההצגה החלטתי לנצל את הנסיעה הביתה כדי לבצע שיחות טלפון שונות. אחת השיחות יועדה לחברינו ועד לא מכבר שותפנו לאיגוד- אברהם יצחק מאיר. 

בלי לפרט יותר מדי, השיחה התחילה בהתעניינות הכנה שלי בחבר (שכידוע, עובר תקופה לא קלה). איכשהו השיחה התגלגלה למחוזות ה'מה עוד נשאר לערוך' ממש בניגוד לרצוני. איכשהו זה הגיע לעריכה של 'ארץ ישראל האבודה', וברגע אחד אביץ התחיל לשפוך עלי קיתונות של כעס ותסכול ומרירות בכמות ובצורה שלא הייתי חולם שיש בו, וספציפית- אלי.

בתור מי שבאמת ניסה להתעניין בשלומו, נפגעתי מאוד. לא ראיתי מעולם את מערכת היחסים שלי עם אביץ באופן כזה, כפוי ולוחץ, בניגוד בולט למערכת היחסים הידועה (לשמצה בעיקר, למרבה הצער) של יחסי אושרי- אביץ באראל.

אחרי שהתקשרתי לאושרי ולא קיבלתי התייחסות שהניחה את דעתי (אולי כי באמת אושרי עדיין חלק גדול מאותה עכירות של הפרישה של אביץ) החלטתי (בסיעתא דשמיא גדולה) לדבר קצת עם דוד על כל הסיפור (לבושתי הרבה מדובר בעוד מקרה קלאסי בו יש אדם שאני צריך לשמור איתו על קשר, אבל משום מה אני לא...)

דוד עזר לי מאוד לקבל נקודת ראות שונה על העניין, בתור מי שמצוי מחוץ לסיפור, וגם לנסות ולהבין יותר מה גרם לשיחה הקשה הזאת ביני לבין אביץ. בין השאר, האופן הקלוקל שבו הופיע "חזון אראל" עם "הנחיות לגבי אופן עזיבת חברים את הקבוצה" בתזמון כזה שאיכשהו גרם לאביץ להבין בצורה מעוותת שאנחנו מעודדים את הפרישה שלו, מה שגרם לו כמובן להיפגע עוד יותר, מתעלם לחלוטין כמעט מהעובדה שלאורך תקופה ארוכה (גם באשמתו, ובכל זאת) רוב העומס באראל הונחת על אביץ.

אני מקווה שתנתן לנו (ולי, כי כנראה בכל זאת עשיתי משהו שפגע באביץ מאוד) ההזדמנות לתקן את הפגיעה הזאת בתקופה הקרובה.

ואז גחברנו קצת על אראל, ודוד סיפר לי משהו שהדהים אותי בפשטות שלו- הבעיה המרכזית באראל כרגע היא שהכל שרוי במעטה של ערפול וכאוס.

יתכן שאושרי ואסף מגחכים עכשיו לעצמם ואומרים "אני לא מאמין איך אלעד לא שם לב לזה קודם" אבל האמת היא שבאמת לא ראיתי כך את הדברים... עכשיו מובן לי מאיפה מגיע פתאום האטרף הקטסטרופלי של אושרי ואסף (בעיקר של אושרי) למזכירה/ מנהל וכו' בכל מחיר- היעדר כיוון ברור.

השאלות במה אנחנו רוצים להשקיע, כמה ואיך הן שאלות שלא עסקנו בהם בכלל בתקופה האחרונה, מה שגרם למעשה לכל אחד לפתח הסתכלות עצמית ומערכת ציפיות נפרדת ממה שהולך לקרות כתוצאה משיתוף הפעולה הזה...

אני חש תסכול עמוק מעצם הרצון לעסוק בשאלה, כיוון שבתור 'סמן האיכות' באראל (כפי שהוגדרתי על ידיכם לא פעם) ידי כבולות בצרכים החומריים של שאר חברי הקבוצה. העובדה היא שאין דרך אמיתית להרים שום פרויקט גדול בלי שהשותפים בעשייה יעשו את המאמץ להחזיק ראש מעל המים ולהשקיע בלי לראות גבול בטווח המיידי, ואת המאמץ של אמונה עמוקה במוצר/ יצירה שהם מקדמים, ובעצם הזכות לקיומה של יצירה כזאת, קודם כל ולפני הכל- מעצם היותה יצירה שראוי שתצא לעולם (ורק לאחר מכן, במישור הרבה יותר נמוך- איך היא תרוויח)

ובכל זאת, למרות שכל המשברים האחרונים גרמו לערעור ניכר במידת האמון שלי בשותפי, אני חושב שאחת הדרכים הנכונות לשיקום האמון הזה הוא להשתדל ולפרוש ככל שאפשר, כל אחד מאיתנו ככל יכולתו, את הציפיות שלו מאראל, את הפרויקטים שהוא היה רוצה לראות אותנו עוסקים בעשייה שלהם, ואת הדברים שעבורם הוא מוכן להשקיע את כל מרצו ונשמתו גם בלי תמורה נראית לעין (אם כי מתוך אמונה שתמורה כזאת אכן תגיע בשלב זה או אחר) 

-----------------------------------------------------------------------------

אחרי כל ההקדמה, אתחיל בדיוויזיה המרכזית שבה התחלנו לעסוק בתוך אראל- קטגוריית הילדים. קטגוריה שבה אני ואושרי התחלנו לעסוק- למען האמת- בעקבות דחייה מערוץ מאיר לילדים ששנינו הועסקנו בו אחרי שהגדלנו ראש. התאחדנו במטרה הפומפוזית משהו להקים ערוץ אלטרנטיבי שיתחרה בערוץ מאיר לילדים...

ראשית, היה הרשל'ה. פרויקט מקסים בפשטותו וברעיון המסחרי המבריק שלו- פורטל אינטרנטי מעוצב ומושקע המרכז בתוכו הפניות לאתרי ילדים המותאמים במיוחד לציבור הדתי, או הציבור שמחפש אתרים כאלו. הרשל'ה היה אמור להפוך לפלטפורמה אינטרנטית עצמאית שתהווה במת הבית של תוכניות הווידאו של אראל עצמה, מקנה לנו בעצם פרסום אדיר ללא צורך בפרסום. כדי לקדם מחירות, עיצבתי דמות של הרשל'ה (שהייתה למעשה, הפן הוויזואלי החזק שגרם לאנשים להישאר בדף למשך יותר מכמה שניות) ואושרי בא עם הרעיון לבקש מידידינו יהל חזן לעצב בובה בדמותו של הרשל'ה, וזו תמליץ לילדים בקטעי ווידאו קצרים בכל שבוע על אתרי אינטרנט  וקישורים לתוכניות איכותיות שונות שניתן למצוא ברשת. בערך חודש עוד פיתחנו תקוות לגבי הפורטל ובאמת הרגשנו שאנחנו מגיעים לדרך המלך עם סטראט-אפ ענק. אפילו קיבלנו פרסום בעלון שבת 'מעייני הישועה' שגרם לכמה אלפי כניסות ביום שאחרי.

באופן שעד כה לא לגמרי הבנתי (חוץ מזה שהוא עירב את דן עמיאל בדין תורה, מחיר אחזקת אתר ואביץ אחד שהיה אמור לתחזק אתר ולערוך סרטים ולא ממש הצליח לעשות אף אחד מהשניים) הפרויקט הלך וגווע לאטו עד שביום בהיר אחד, כשלחצתי על הלינק של האתר, לא היה אפשר למצוא שם כלום. האתר נפל ואתו גם כל התקוות שנתלו בו.

ואז צץ הסטארט אפ של ערוץ המשפחה היהודית. משהו שעירב איזה חבר של אושרי שדיבר גבוה גבוה ואת רפי קפלן... איכשהו. התאספנו ליום צילומים ויצרנו פלטפורמה המזכירה משהו בין רחוב סומסום פרימיטיבי לפרפר נחמד פרימיטיבי לדתיים, כאשר המנחים השונים (אושרי אלעד אסף) והבובות (הרשל'ה וגירגש, פליטים בארץ נוכריה) סיפקו למעשה קטעים קצרים המקשרים בין תוכניות אינטרנט וקטעי ווידאו שונים המשודרים ביניהם, יוצרים למעשה הכנה אמיתית לתוכנית קבועה בהפקה נמוכה מאוד.

גם הפרויקט הזה נמוג אל תוך הערפל האראלי, כנראה גם בעקבות בעיות עריכה.

בעקבות שיתוף הפעולה המוצלח עם יהל חזן, עלה רעיון משותף לשנינו להתחיל להרים סדרת ילדים הכוללת בובות טלוויזיה שנעצב בכיכובו של הרשל'ה שתקרא 'החברים של הרשל'ה'. יצרנו לוח זמנים, התחלנו ביצירת תסריטים, יצרנו איורי קונספט, פיתחנו דמויות שונות ודנו בטכניקות הטובות ביותר כדי להגיע לתוצאות טובות, כמו גם פשוטות וזולות ככל האפשר.

הפרויקט הזה גווע בעיקר בגלל יהל, שגילה לפתע שאין לו זמן להשקיע בפרויקט כזה, ולאחר זמן לא רב (על רקע הצבת תנאים מצד אושרי לכניסה לאראל) יהל החליט לנתק קשר והפרויקט נעלם גם הוא במגירות של אראל.

איפשהוא, בין לבין כל זה, אסף ואושרי חיפשו פורמט פשוט, מהיר וזול שבו יוכלו להעלות הצגות לילדים בנושא החגים. בסדרת הברקות קצרה הם יצרו הצגה שלימים הפכה לקונספט שמוכר לנו כיום כצוות תעלומה. יחד עם תחילת כניסתי לתאטרון כשחקן, התחלתי יחד עם שאר החברים לפתח את הסיפור, העלילה, הדמויות ועוד, ובסופו של תהליך (שאותו דחף אושרי בעיקר) צולמה ההפקה האראלית הראשונה של צוות תעלומה- חג החנופה (שחוגג בימים אלו שנה לעלייתו על הבמות והמסכים). 

הסרט (אם אפשר לקרוא לזה כך) היה כישלון על פי רוב הפרמטרים, אך הודות לשיווק מוצלח של אסף, ההצגה הופיעה מספר פעמים עצום בחנוכה של אותה שנה, מותירה לאושרי ולאסף טעם לעוד, ומאפשרת למעשה לכולם להמשיך ולפתח את הקונספט. בהצגה הבאה 'חג הפירורים'  כבר  הייתה לי יד חופשית רבה יותר בקונספט, וכתבתי למעשה את המחזה- שלמעט שינויים קלים- היה מה שהפך לבסוף להצגה, שהקפיצה את קונספט צוות תעלומה צעד גדול קדימה לקראת ההפיכה הגדולה שלו לסדרה של ממש. במהלך חצי השנה הבאה עלו על הבמות 'יום העצמות' 'יום גירושלים' 'הסלע המדבר' 'בריאות' ו'ארץ ישראל האבודה', ולאחרונה גם רימייק של 'חג הסופלות' (שהתחיל את הכל) ו'סוד השפה העברית' שרץ עכשיו.

לאחר הרבה דחיפה (גילוי נאות- בעיקר מצידי) הבשילה הקרקע להפקת ווידאו נוספת של 'צוות תעלומה- ארץ ישראל האבודה' בגישה מעט מעט יותר רצינית ומקצועית, שלמרות שאולי תיכשל בפרמטרים המקצועיים של התעשייה כולה, היוותה מקפצה אדירה ביחס לצילומי 'חג החנופה'.

צוות תעלומה עד כה מוכח כהפקה המוצלחת ביותר, ולו רק מפני שהוא מדליק יותר מאדם אחד ששותף באראל (למרות שגם כעת, הוא נמצא בסכנה לאבד את יתרונו הרציני ביותר-הפקות ווידאו) 

--------------------------------------------------------------------------------

ניתן להצביע על כמה נקודות שבעקבותיהן נפלו רוב רובן של ההפקות האלו, רובן נוגעות ברמות כאלו ואחרות של מוכנות ותפקוד לקוי של השותפים.

במקום לנתח אחת אחת את הטעויות (ומי שמעוניין לעסוק במשימה החשובה הזאת, אדרבא, בשמחה ובהצלחה) אני מעדיף לומר מה הרצון שלי, ולאחריו לשמוע מה הרצונות שלכם...

--------------------------------------------------------------------------------

 כדי להצליח ולגעת בחזון שעליו דיברנו במיילים הקודמים, אני מאמין שאראל צריכה לסלול את הדרך במדיה המשפיעה ביותר הקיימת, ובעיני, החזקה והמדהימה מכולם היא התקשורת, בתוכה- סרטים ותוכניות, ובתוכם סרטים ותוכניות עלילתיים. זו המטרה שלשמה התאספנו כאן  ברמה המעשית כבסיס לכל האידיאלים הגדולים.

אם מדובר בהפקות ילדים- לו יהי כן. אני חושב שכולנו אוהבים את העיסוק הזה ואת קהל היעד הזה- וזו דרך נפלאה להתפרנס ממנה יום אחד (ממש כמו שאני חושב שכיף להתפרנס מעבודה בערוץ מאיר, למרות שגם שם, כמו בכל מקום, יש תמיד בכיינים)

דוד אמר לי שהוא ניסה למכור קונספט לתוכנית ילדים לערוץ מאיר. יורם בירס התלהב, אבל אמר לדוד שאין לערוץ כלים ואמצעים להפיק תוכנית כזאת בשלב זה. 

עמדתי היא שכל קונספט מוצלח של תוכנית ילדים שחברי אראל יביעו עניין בהפקתה, אני ארתם לכך ככל יכולתי כפי שעשיתי עד כה וכפי שאמשיך לעשות. 

---------------------------------------------------------------------------------

בלי להתייחס כרגע לעניין ההשקעה הכספית, שכאמור, אין לי מענה עליו בינתיים, אבל כמכלול של תוכניות ילדים שאראל תפיק- 

אני רוצה לראות אתר דוגמת הרשל'ה קם ועומד על הרגליים- עם הרעיון המקורי שלו כפלטפורמה עבור תוכניות הילדים של אראל. לא האמנתי בחבירה לערוץ שבע או לרפי קפלן ואני עדיין לא מאמין בה.

אני רוצה שקונספט כמו 'הרשל'ה וחברים' ובוודאי קונספט 'צוות תעלומה' יקבלו לכל אחד מהם הפקה של עונה שלמה אחת לפחות שתאפשר צ'אנס אמיתי לכל אחת מהן... יתכן שרעיון ההנחיה שתואר ב'ערוץ המשפחה היהודית' יקבל ביטוי באחת מהתוכניות הללו.

אבל יותר מהכל, אני רוצה שהפקות הווידאו הוא מה שיהיה הרצון העמוק והרציני ביותר של חברי אראל, ושמרב מאמציהם יושקעו במדיה הזאת נקודתית, אפילו שיש תאטרון, וקומיקס, וספרים, ומוזיקה, ורדיו, אם כל הכבוד (ויש הרבה) כל אלו לעולם לא יתחילו אפילו לגרד את העוצמה הטלוויזיונית ולעולם לא יצמחו למימדים שאליהם המדיה המצולמת מסוגלת לצמוח בקלות יחסית.

----------------------------------------------------------------------------------

בשלב זה אני מעדיף לעצור, כדי לשמוע מה אתם חושבים על הניתוח, על הכיוון ועל המסקנות, ובעיקר להתחיל מהלך שתכליתו תיאום ציפיות בין כולנו והכוונה לקראת האופן שבו אראל תתנהל בעתיד הקרוב.

שבת שלום לכולם!

[הועתק ככתבו וכלשונו מהדיון המלא במייל]

מעקב אחרי כניסות בסצנה

שירות StatCounter מבצע מעקב אחרי כניסות באתר סצנה, כמו שהיה לנו בהרשל'ה. אפשר לראות בעמוד הראשי, למטה, מתחת לתיבה האדומה של 'כל הזכויות שמורות...' כתוב מספר כניסות ייחודיות. מלבד זה אפשר להכנס לאתרstatcounter.com

 

 ולהכניס בשם משתמש stzena ובסיסמא oshry770 ולקבל מידע מפורט.

אמנת אראל- טיוטה ראשונית

אמנת אראל

הגדרה

אראל היא איגוד יוצרים (כרגע- לא רשום, בעתיד הקרוב- עמותה ובעתיד הרחוק יותר- חברה) ששמה לעצמה למטרה לתקן עולם תוך שימוש במדיה רב תחומית- תוך שימת דגש על הפיכה הדרגתית לגוף מסחרי, מתוך ההבנה שללא המניע המסחרי, לא תוכלנה להיווצר תפוצה, תהודה ושיווק בקנה מידה גדול כפי שאנו מכוונים.

מטרת על

מטרתה המעשית של אראל היא להביא להקמתו של מרכז יצירה תרבותית, מסחרית ומשפיעה בקנה מידה עולמי- לירושלים, ברוח אמונה ותורה, וממנו ליצור ולהפיץ יצירות אומנות דרך כל סוגי המדיה שישפיעו השפעה מכרעת על התרבות הגלובאלית.

אסטרטגיית פעולה -מאקרו

גיבוש יוצרים/ גופים יוצרים המאמינים ברעיון היצירה המשותפת ומוכנים להירתם אליו,

לצורך שיתוף פעולה לפרויקט גדול/ ארוך טווח כלשהו

או קידום, תיווך ותמיכה הדדית בין גופים ועסקים אוטונומיים קיימים/ מתהווים לצורך יצירה. 

מסמך צירוף חבר/ גוף יוצר לאראל

אני החתום למטה מזדהה עם עקרונות אראל

- כל עוד אני חלק ממנה, אני מקדיש לה את מיטב זמני, מרצי וכספי, מתוך אמונה בעקרונות המנחים אותה

ומתוך הכרה בתרומה שאני תורם כמו גם מקבל ממנה.

אני מתחייב לעזור כמה שאוכל בפרויקטים הכלל אראליים - על פי משימות ולוחות זמנים שיסגרו מראש בהסכמתי תוך תיאום עם שאר השותפים בעשייה.

אני מתחייב לסייע ככל שידי משגת לשאר חברי אראל, בעיקר ברמה העסקית ובשיפור שיתוף הפעולה וכד'.

אני מתחייב להשקיע בכל פרויקט שאני בו השקעה מלאה עד סיומו. אם מכל סיבה שהיא לא ביצעתי את תפקידי כהלכה, אוותר על רווחי ואפצה את הניזוקים מכך כמיטב יכולתי בטרם אפרוש, בכל צורה שבה יוחלט על פי החברים.

אני מתחייב לכל הנ"ל לאורך כל תקופה בה אני חתום כחבר אראל עד יפוג תוקף החברות שלי כפי שיסוכם בחוזה. אם מכל סיבה שהיא נמנע ממני לבצע את חובותי בתקופת החברות הנ"ל- אפצה את אראל במה שיידרש כפי שיוחלט על פי הנסיבות.

אסטרטגיית פעולה- מיקרו

א. עבור כל פרויקט אראלי יופק מסמך פרויקט מחייב שיכלול חתימה של כל חברי הליבה של אראל וכל השותפים בפרויקט הנ"ל.

ב. אראל תמנה מזכיר מטעמה שבסמכותו לרכז את הפרויקטים, להכיר את הנפשות הפועלות ולהוות אחראי על המשך פעילותה השוטפת של אראל. מתוקף הגדרת תפקידו הוא המוציא לפועל של משימות ועקרונות שיוכתבו על ידי הסכמה בדרג הליבה המנהל של אראל.

ג. למרות שאראל היא גוף שוויוני ודמוקרטי בכללו, הליבה של אראל היא הדירקטוריון הבכיר והמנהל שלה והוא מכריע בסוגיות בעייתיות כאשר מתעורר צורך. יש לגבש מסמך נפרד שבו מתוארים תנאי קבלה ברורים של חבר רגיל באראל לדרג הזה. כמובן, כרוך בהסכמה נקודתית של כל חברי הליבה המקוריים.

אני מעריך שבאראל העתידית יהיו לכל היותר כ-30 חברי ליבה (כאשר מדובר על גוף ענקי שמאות אלפי אנשים פועלים תחתיו.) נכון לעכשיו אנחנו מדברים על משהו בין חמשה לעשרה חברי ליבה לכל היותר (וקרוב לוודאי שהמספר במציאות הוא אף נמוך יותר.)