הדרך לחלום 2- פוסט שני בהמשכים לגבי התווית דרכה של אראל לטווח הקרוב והרחוק

שלום לכולם שוב.

נכון שטרם התפתח הדיון שרציתי על הפוסט הקודם, בעיקר בעקבות מחסור מובן בזמן, אבל אני רואה שיש עניין לנושאים הללו ושהם מעלים משהו חשוב, אז אני ממשיך.

בלי קשר למייל הזה, אני מבקש שכולכם תגיבו ראשית כל ברצינות למייל הקודם.

------------------------------------------------------------

במסמך הזה אני הולך לסקר בקצרה את כל הפרויקטים שאני זוכר שבהם אראל כיוונה לעבר קהל יעד מבוגר.

אני חושב שברוב המקרים שאביא, תראו שהרעיונות החלו להבשיל באופן משותף, למרות שהיוזם וההוגה של רובם (למען הקרדיט) היה אושרי.

הפרויקט הראשון שעסקנו בו (ובבלוג יש אפילו ווידאו שמתעד את הפגישה הזאת בבית שלי, כשאראל עוד הייתה במשהו שאפשר להחשיב דייט ראשון או שני) היה פיתוח רעיון מגניב בטירוף שענה לשם 'דווי ואומץ' (שם שאני נתתי, אגב).

אני ואושרי גלגלנו בינינו את הרעיון של סדרת פנטזיה- מדע בדיוני יהודית, ומשיחה אחת לשניה, התחלנו לגבש את הרעיון הזה...

מה לא היה שם? מימד מקביל ואפל שבו נכלאו גיבורי ישראל מאז תקופת סנחריב, שורדים במחתרת ומחכים לחזור למימד שלהם אל בית המקדש שעודנו קיים, בחור מופנם אם כשרון מופלא שמגלה יכולת לפתוח מעבר בין עולמות, קרבות, מפלצות, קסמים, נבלים אפלים ומה לא...

הסינופסיס עודנו יושב על הזכרון של המחשב שלי...

כפי שאתם כבר רגילים לשמוע, הפרויקט המגניב הזה נמוג גם הוא אל חלל האוויר. אני חושב שזה בעיקר מפני שאף אחד משותפי לא האמין באמת שיש ביכולתו להרים הפקה כזאת (או שיש ביכולתו, אבל זה ידרוש כל כך הרבה עבודה כדי לכסות על היעדר הכסף, שהוא מוותר)

אחר כך היו עוד המון, ואני לא בטוח שאני זוכר את הסדר שלהם...

היה לנו 'דין תורה', עוד רעיון מבריק של אושרי להרים תוכנית בעלת תכנים חינוכיים שתציג באור חיובי לעיני העם היושב בציון את תרומתם הגדולה של בתי הדין הרבניים, ואת עצם היכולת לפנות אליהם גם בסכסוכים קרובים שכל אדם מן המניין נתקל בהם לא פעם, בידיעה שבית הדין ימצא את הפסק הטוב ביותר על פי התורה וההלכה. עוד רצינו להדגיש שם שבניגוד לבית משפט רגיל, מגמתו של בית הדין הרבני הוא לקרב בין בעלי הדין השונים עד כמה שאפשר אחרי התרת הספיקות בינהם- שזה לכל הדעות הבדל ערכי עצום.

כאן כבר חשבתי שממש היינו על סף הפריצה... דן עמיאל השתמש בקשרים שלו ונפגשנו עם ראש בתי הדין הרבניים בארץ, איש מרשים שלשמחתנו התלהב מאוד מהרעיון והיה מוכן לגבות אותו. אפילו היו דיבורים לשתף פעולה בעניין עם ערוץ הידברות.

גם זה פשוט נעלם, ואין לי מושג למה.

לאושרי היה פעם רעיון מבריק לתוכנית ריאלטי-שואו שגם עליו חשבנו במשך תקופה (וכנראה עלה לאושרי במהלך שידורי 'האח הגדול' הזכור לרע). אני לא זוכר את השם שאושרי נתן לה, אבל בבסיסה היה הרעיון לאסוף חבורת ביינישי"ם לחדר אחד ולהציב להם משימות של לימוד תורה כלשהו, שיתופי פעולה, תחרויות ועוד, כשהפרס הוא תמיכה כספית מאיזה גביר (ואולי גם שידוך עם הבת שלו או משהו כזה)

הפרויקט לא התגבש מספיק, אבל אני זוכר שאחד הרעיונות של אושרי היה "לקראת סוף הסדרה, יגלו שהכל היה משחק אחד ארוך, שמטרתו לבוז לריאלטי ולרדידות שבה."

נדמה לי שמדובר בפרויקט שנשאר על הנייר, אבל ראיתי צורך להזכיר אותו.

איכשהו, כתוצאה מכל העיסוק הזה בבני ישיבות, התחיל הלל מאיר, אח של אביץ ובאותה תקופה רכש חזק באראל, במימוש רעיון לסדרה חצי דוקומנטרית העונה לשם 'שבו"ש'. הסדרה הייתה אמורה לעקוב אחרי שמיניסט בחיפושיו אחר ישיבה ללמוד בה שנה הבאה, מסקרת בכל ישיבה היבטים אחרים ומאפשרת הצצה לעולם הזה.

הפרויקט לא נגע לי ואין לי מושג איך הוא הסתיים, רק שהוא הסתיים.

אני חושב שזה ממצה את התקופה המוקדמת של המחשבה על תוכניות למבוגרים (ובערך השנה הראשונה של אראל). אחר כך הייתה תקופה גדולה שלא עסקנו בכלל בנושא, עד שמשה חסדאי, חבר קרוב של אביץ ואיש שזכה וזוכה להערכה רבה מצד כולנו, נכנס לתמונה עם רעיון חדש:

הפרויקט נקרא בתחילתו 'זמבורה'. היו רעיונות לשמות נוספים אך אף אחד מהם לא נקלט כמו השם הזה ולכן אני משאיר אותו.

הרעיון היה תוכנית אקטואליה בועטת ונושכת, כאשר הפאנל מתקיים ברובו מצד אושרי התוקף (לאף אחד לא קשה לדמיין את אושרי מתעקש על משהו) לבין משה חסדאי, עם תפיסת עולם מיוחדת שלא נשארת חייבת לרגע. עקב היותו דמות חינוכית מוכרת יחסית, משה היה צריך להתחבא מתחת לגלימה ארוכה שלבש, ולעבור עיוות קול בהקלטה של התוכנית- וכך הוא זכה לכינוי 'האלף האפל' (שגם נשקל למשך תקופה כשם לתוכנית). התוכנית הייתה אמורה להצטלם בערך פעם בין שבועיים לחודש, ובפועל הצטלמה פעמיים, כאשר בכל אחת מהן- נבחן הקונספט והרכב המצטלמים והתכנים שונה מעט (אני ואביץ, קומי או רציני יותר ועוד).

אני חושב שאביץ אפילו הספיק לערוך חלק מאחת התוכניות ואז העסק פשוט קרס לתוך עצמו ונעלם, כמו כל דבר אחר שעשינו.

זו תוכנית שחשבתי שיכולה להצליח מאוד בתור פודקאסט מצולם, או אפילו כתוכנית רדיו מאוחרת לשעות הלילה במקום כמו 'גלי ישראל' למשל. אני חושב שאני מצר במיוחד על הנפילה של הפרויקט הזה. 

אחר כך החל להתגלגל עוד פרויקט שאפתני משהו שעירב לראשונה את התאטרון באופן כמעט מלא. 

מדובר בגרסה המוקדמת של פרויקט 'זוויות'. בראשית הפרויקט, הרעיון היה ליצור משהו בסגנון 'קצרים' המפורסם, ובעצם ליצר מעין מופע קומי כזה המורכב מעשרות קטעים קצרים ומזכיר מעט הפקה שאושרי התלהב ממנה ושאביתר בורובסקי מיודעינו (המכונה 'נאפו') כיכב בה בעבר וענתה לשם 'חגים וצוחקים'. ההפקה לבשה עור וגידים ורבים מעמיתינו השחקנים גילו עניין רב ביצירת תוכן כזה, כולל דן עמיאל שהראה מוכנות לצלם ולערוך את הקטעים. כולם האמינו והבינו שתוכן כזה יוכל לזכות בקלות לבאז ענקי, תוך שהוא מקדם משמעותית את כל מי שמשתתף, וגם עושה טוב על הלב לכל מי שצופה.

מכל מני סיבות שעדיין צריך להבהיר, הפרוייקט החל לשנות צורה במהירות. המימד הטלוויזיוני החל להיעלם לטובת בניית קבוצת אימפרו-פלייבק, ולאט לאט אנשים החלו להיעלם ולאבד עניין. לאחר מספר פגישות, פרויקט זוויות הפך לסדנת דרמה-תרפיה (לפחות ברמה הרעיונית, כיוון שבפועל זה לא קרה) עוד אנשים נעלמו, וכעת נראה שגם הפרויקט הזה בשלבי התפוגגות מתקדמים.

הרעיון כמובן היה חיובי- לאפשר לקבוצת שחקנים וחברים קרובים להתגבש ולהיות מסוגלים להפיק הכל מתוך הגיבוש ביניהם. בפועל, שני התאטרונים היותר חזקים כרגע בבראנז'ה הקטנה שלנו, דהיינו 'אספקלריא' ו'נקודה טובה' גנבו את הקופה (למראית העין כרגע) בכך שהקימו קבוצות פלייבק ואימפרוביזציה ממוקדות מטרה עבור כל השחקנים שרק חיפשו את הפלטפורמה להתחיל דרכה. 

מהיעדר זמן (ואני חושב שגם מהיעדר מטרה ברורה דיה) גם בסיבוב הזה הפסדנו.

עד כאן הסיקור. אני מקווה שלא שכחתי כלום.

------------------------------------------------------------------

לדוד ספציפית אני אומר, יש לי הרגשה שגם תוכנית הרדיו שהבעת בה עניין וגם הסרטים שרצית להפיק מופיעים כאן בצורה זו או אחרת, וגם אם לא בדיוק, אני בהחלט חושב שהם יכולים להיכנס, כי נגענו וניסינו הרבה מכל זה.

------------------------------------------------------------------

כעת אני מגיע לשלב המסקנות והרצונות, ומצפה כאמור לשמוע מכם מה אתם אומרים בכל הנ"ל (מחשבה על מהלכים שגויים, מה יכול היה להצליח, מה כדאי להחיות בשלב זה ומה לא, מה שווה מחשבה נוספת וכו')

אני אישית רציתי תמיד לראות את דווי ואומץ מופק, אפילו ברמת פיילוט אקספרמנטלי. בניגוד למה שאושרי טוען, עברתי על התסריט שלנו ואני לא חושב שחבורת משוגעים לדבר כמונו לא מסוגלת להרים קטע כזה. בכנות, זה בר הפקה. זה לא יראה כמו פרק במליוני דולרים של 'נמלטים', 'גיבורים' או 'אבודים' אבל עם קצת טריקים של עריכה וקצת מאמץ הפקתי משותף- אפשר ליצור מזה משהו מדהים.

עד עכשיו לא ברור לי למה 'דין תורה' התפוגג... זה פרויקט אדיר שאני משוכנע שעוד המון אנשים היו רוצים לראות אותו עולה ומשודר!

תוכנית הריאליטי אף פעם לא הדליקה אותי, אבל הרעיון של הלל מסתובב בין ישיבות היה מאוד מוצלח וזה בהחלט משהו שהייתי מוכן להשקיע בו הלאה.

מה שהיה לנו בזמבורה היה פשוט מופלא. אני עד עכשיו לא מבין איך הפסקנו. זה היה אדיר, ולא מורכב במיוחד להפקה. אני רוצה לראות את זמבורה (או איך שלא יקראו לזה) חוזרת.

זוויות... אוי זווית... למה לא נשארנו מראש בטלוויזיה? למה זה היה חייב לעבור בחזרה לתאטרון? הטלוויזיה היה הקטע המגניב שבגללו כולם הגיעו והתגייסו. זה בדיוק היה הייחוד שלנו ביחס לכל האחרים, ויתכן מאוד שזה היה מגבש את כולם הרבה יותר מכל סדנה אחרת. אני אישית רוצה לראות את פרויקט זוויות קם כדי להחיות את מטרתו המקורית והמבריקה, שאף אחד עדיין לא חשב עליה בבראנז'ה חוץ מאיתנו. 

-------------------------------------------------------------------

ושוב, מה אתם חושבים? איך מתקדמים מכאן? לאור שפע כזה של רעיונות גם בדיוויזית המבוגרים, אני לא רואה צורך להמציא משהו מאין... יש כאן היצע אדיר כל כך שלא נראה לי שצריך להמשיך לחפש... רק לבחור משהו ולהשקיע בו. 

כל מה שנאמר כאן הוא כמובן, דעתי האישית ודעתי האישית בלבד.

אני מאוד רוצה לשמוע איך אתם רואים את זה, מה הייתם רוצים שיקבל צורה, איך אתם מנתחים את ההיסטוריה של הפרויקטים השונים ומה המסקנות שלכם, והחשוב מכל- מה הלאה.

יום טוב ומוצלח לכולם, ודיון פורה. 

[הועתק ככתבו וכלשונו מהדיון במייל]